ניסן נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח

החלטה

1. בקשה לפטור מיתת האגרה לאחר שנדחתה תביעה (תביעת נזקי גוף בעילה שלפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים).

2. לטעמי לא מאפשר הדין להיעתר לבקשה, אף אם מצבו הכלכלי של המבקש הנו בכי רע. התייחסתי לבקשה דומה בענין אחר (ת"א (חי') 7686-07 גורבטנקו נ' לימונצ'לו ואח' (החלטה מ 2.3.09 (מאגר נבו)). ודברים שנאמרו שם יפים אף לכאן:

"התובעת הגישה תביעת נזקי גוף. התביעה נדחתה לאחר ניהול הוכחות. כעת עותרת התובעת לפטור מאגרה. התקנות הרלבנטיות הן תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן "תקנות האגרות").

בתקנה 14(ב) לתקנות האגרות ניתנה ארכה לתובע בתביעת נזקי גוף להגיש הבקשה לפטור מאגרה תוך 15 יום מהיום שנקבע לתשלומה. לטעמי הכוונה היא למועד הגשת ההליך, ולא – במקרה של תובע שנדחתה תביעתו – למועד בו יש להשלים החלק הארי של האגרה משנדחתה התביעה (לפי תקנה 5(7) לתקנות האגרות). הטעם לעמדתי זו נעוץ בתק' 14(ג) לתקנות האגרות.

בשונה מתקנה 14(ב), תקנה 14(ג) אינה מבחינה בין סוגי תובענות שונות. לפי לשונה חלה היא אפוא גם על תביעות נזקי גוף.

תנאי מקדמי להפעלתה הינו שנראה לביהמ"ש (כמובן, לעת הדיון בבקשה לפטור מאגרה) שההליך מגלה עילה. ודוק: "מגלה" נאמר, ולא "גילה". נקודת המוצא של תק' 14(ג) הנה שהשאלה אם מגלה ההליך עילה נבחנת לעת הדיון בבקשה לפטור מאגרה.

בתביעה שנדחתה לא ניתן לקבוע כי "נראה שההליך מגלה עילה", ולכן ברור שכוונת תק' 14 (ב) היא שאת הבקשה לפטור מאגרה יש להגיש בתביעת נזקי גוף עד 15 יום מיום הגשת ההליך לביהמ"ש (תק' 5 לתקנות האגרות). ניתנת כאן ארכה נוספת להגשת הבקשה ביחס לתובענות שאינן בנזקי גוף, כאשר לגבי האחרונות קובעת תק' 14(א) לתקנות האגרות שאת הבקשה לפטור יש להגיש כבר עם הבאת התובענה לראשונה לבית המשפט.

ואילו בתביעת נזקי גוף ניתן להגיש הבקשה 15 יום לאחר הגשת התביעה. במידה והוגשה בקשה לפטור מאגרה במועד והתקבלה במלואה, תחול גם תקנה 14(ט) לתקנות האגרות, ותפטור גם תובע בנזקי גוף מתשלום יתרת האגרה, היה ונדחית תביעתו בהמשך.

הרעיון הגלום בתקנה 14 הנו שלא למנוע בירור תביעות של תובעים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם. עם זאת וגם כאשר נחזה שהתובע לא יוכל לגייס כספי האגרה, הכוונה אינה לעודד הגשת תביעות סרק, וכאשר ההליך אינו מגלה עילה על פניו, אין הצדקה לאפשר פטור מאגרה. במקביל, כאשר נוהל הליך שלם, גם כאשר גלתה התביעה עילה במקורה, שוב אין חשש מחסימת הגישה מראש לערכאות, שכן לתובע כבר ניתן יומו. גם אם לא ניתן היה לומר על התביעה דנן מראש שלא גילתה עילה, הרי משנדחתה, בודאי שלא ניתן לומר שמתקיים התנאי המקדמי שההליך מגלה עילה. משלא נמצאה תביעה מוצדקת לאחר שנוהל הליך, אין לאפשר בדיעבד הפטור מאגרה, אף למי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו, ואף לא מתקיים הרציונל הנוסף הגלום במוסד האגרות של עדוד חיסכון בזמן שיפוטי.

אף אם טעיתי בעמדתי זו, וקנויה האפשרות להיזקק לבקשה לפטור מאגרה אף משנדחתה תביעה של נזקי גוף, הרי שלמצער יש להגיש הבקשה בתוך 15 יום מיום שהגיע פסק הדין , כאמור בתק' 14(ב) לתקנות האגרות, בשילוב עם תקנה 5 (7) לתקנות הנ"ל. אני סבור שאין צורך להמתין להודעת החיוב, כאשר "המועד שנקבע לתשלום האגרה" כאמור בתק' 14(ב) לצורך חישוב מנין הימים, אינו אלא המועד האמור בתק' 5(7), היינו המועד בו הומצא פסק הדין שדחה התביעה. פסק הדין הדוחה התביעה הוא המקור להשתת החיוב ביתרת האגרה על התובע בתביעת נזקי גוף. ואם טעיתי אף בכך, ואת המנין יש למנות ממועד המצאת הודעת החיוב, הרי שאין חולק שהודעת החיוב בענייננו התקבלה במשרד ב"כ התובעת כבר בתחילת 2/09 , ומנין 15 הימים חלף משכבר. מכל מקום, לעמדתי כאמור, אין להיזקק לבקשה לפטור מאגרה בתביעת נזקי גוף, משעה שזו מוגשת אך משנדחתה התביעה, ולא בתוך 15 יום מיום הגשת התביעה. אכן יתכן שהדבר יעורר קושי מסוים כך למשל אם השתנה המצב הכלכלי לרעה בין המועד בו הוגשה התביעה לבין המועד בו ניתן פסה"ד שדחה אותה. אלא שקושי מעין זה אינו משליך על שני השקולים העיקריים השולטים בכפה בנושא האגרות ונזכרו לעיל: אי חסימה של הגישה לערכאות (וזו לא נחסמה) ועידוד חסכון בזמן שיפוטי (וזה לא נחסך). "

3. לפיכך ואף כאן, אני סבור שאין סמכות להיזקק לבקשה. מקל וחומר משעה שגם כאן חלף (משכבר) המועד בן 15 הימים להגשתה (15 יום מיום שהגיע פסק הדין).

4. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"א, 27 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: